Skip to content
כל המאמריםRead in English

סקירת קוד שנכתב עם AI לפי התוצאה שהמשתמש צריך לקבל

איך לגרום ל-Claude Code למצוא באגים מחוץ ל-diff

Claude Code יכול לאשר קוד ועדיין לפספס תהליך שבור. כך אני מגדיר לסוקר מה המשתמש אמור לקבל, ואילו כשלים חייבים להיבדק לפני שהשינוי עולה.

6 דקות קריאה

כדי ש-Claude Code ימצא באגים מחוץ ל-diff, אני נותן לו קודם את ההבטחה למשתמש ורק אחר כך את השינוי בקוד. הסוקר צריך להבין מה חייב להמשיך לעבוד, איך נראה כישלון ואיפה אפשר לבדוק את זה. בלי ההקשר הזה, הוא יכול לעבור ברצינות על כל שורה שהשתנתה ולאשר פיצ'ר שנשבר בשימוש הראשון. כשאני בונה ומעלה מוצרי SaaS לבד, זה הפער שאני צריך לסגור.

אני משתמש ב-AI כדי לבנות ולהוציא מוצרים אמיתיים, ביניהם Tadam, סטודיו ליצירת מודעות עם AI שמיועד לעברית. בעבודה הזאת אני חוזר שוב לאותה נקודה: הקוד שהסוכן כתב הוא הפרשנות שלו למשימה. אם סוכן אחר מקבל לבדיקה רק את הקוד, הוא רואה את הפרשנות בלי לדעת מה הבטחתי מלכתחילה. הוא יכול לתפוס טעות במימוש, ובאותו זמן לפספס לגמרי דרישה שאף אחד לא מימש.

לדרישה שנשכחה אין שורה ב-diff

ניקח דוגמה אפשרית מ-Tadam: הוספת אפשרות לנסות שוב אחרי שיצירת קריאייטיב נכשלה. השינוי יכול לכלול כפתור, שליחת בקשה והצגת תוצאה. הסוקר יבדוק את הפונקציה, את הטיפול בשגיאות ואת המצב של הרכיב. אבל שאלה חשובה נמצאת מחוץ לשורות האלה: מה קורה לתוצאה הקודמת שהמשתמש כבר יכול לעבוד איתה בזמן שהניסיון החדש רץ? גם מימוש תקין של ניסיון חוזר יכול לפגוע במשתמש אם העבודה הקיימת שלו נעלמת.

זאת דוגמה לצורך הסבר, לא תיאור של תקלה שקרתה במוצר. היא מראה למה אני רוצה להתחיל את הסקירה מההתנהגות המצופה. אם המשימה אומרת רק 'להוסיף ניסיון חוזר', גם הסוכן שכותב וגם הסוכן שבודק עלולים לפספס את שמירת התוצאה הקודמת. הבקשה 'תעשה סקירה יסודית יותר' לא משלימה החלטת מוצר חסרה. אני צריך להגדיר מה אמור לקרות, או לבקש מהסוקר להציף את החוסר לפני שהשינוי עולה.

אני מגדיר מראש מה יפסול את השינוי

לפני הסקירה אני כותב תיאור קצר: מה המשתמש עושה, איזו תוצאה הוא אמור לקבל ואילו מצבים יגרמו לי לעצור את השחרור. אני מבסס אותו על המשימה ועל ההתנהגות הקיימת במוצר, בלי להעתיק את הסיכום של הסוכן שכתב את הקוד. בדוגמת הניסיון החוזר, אלה התנאים שהייתי נותן לסוקר. אלו החלטות מוצעות עבור הדוגמה הזאת, ולא כללים שאני מניח שחייבים להתאים לכל מוצר.

  • ההבטחה למשתמש: אפשר לנסות ליצור שוב, וברור אם הניסיון החדש עדיין רץ, הסתיים או נכשל.
  • שמירת העבודה הקיימת: תוצאה קודמת שאפשר להשתמש בה נשארת זמינה בזמן הניסיון החדש וגם אם הוא נכשל.
  • לחיצה נוספת: לחיצה בזמן שכבר יש ניסיון פעיל פועלת לפי החלטת המוצר, בלי ליצור עבודה כפולה בטעות.
  • חזרה לעמוד: אחרי יציאה וכניסה מחדש, המצב שמוצג מתאים למצב שנשמר בפועל בשרת.
  • הוכחה לבדיקה: הסוקר עוקב אחרי הבקשה, המצב שנשמר והתוצאה שמוצגת, ומציין מה נבדק בהרצה ומה נבדק רק בקריאת קוד.

הסקירה מתחילה מחדש מהמשימה המקורית

אני מעדיף לפתוח לסקירה הקשר חדש. בשיחה שבה נכתב הקוד מצטברים הסברים למה המימוש נראה כפי שהוא נראה. ההסברים האלה מועילים, אבל הם גם עלולים להפוך להנחות שהסוקר מקבל בלי לבדוק. לכן אני נותן לו את המשימה המקורית, את תנאי הכישלון, את הוראות הפרויקט וגישה לקוד. אני מבקש שיחבר כל תנאי למקום שבו הוא נאכף ולהוכחה שיש לנו. תנאי שאין לו כיסוי צריך להופיע במפורש בתוצאה.

הקשר חדש לא מבטיח שהסוקר יחשוב אחרת מהסוכן שכתב. לשניהם עדיין יכולות להיות אותן נקודות עיוורות. מה שעוזר כאן הוא שינוי המשימה והדרישה לתשובות שאפשר לבדוק. אני שואל איפה ההבטחה למשתמש מתקיימת ואיך הוכחנו אותה. אם התשובה מפנה רק לפונקציה של הכפתור, אבל ההבטחה תלויה במידע שנשמר בשרת, מצאנו חלק בעבודה שעוד צריך להשלים.

אני מאשר לפי הוכחה

מבחינתי יש הבדל בין תקלה שנמצאה לבין שאלה שנשארה פתוחה. תקלה צריכה לכלול פער ברור, דרך להפעיל אותו והסבר מה המשתמש יראה. שאלה פתוחה צריכה לציין איזה תנאי הסוקר לא הצליח לאמת. שני הדברים שימושיים, אבל הצעד הבא שונה: תקלה שאפשר לשחזר דורשת תיקון, ותהליך חזרה שלא נבדק דורש בדיקה ממוקדת. משפט סיום כמו 'בסך הכול נראה טוב' לא סוגר אף אחד מהם.

כך אני גם שומר על בדיקות שמתאימות לגודל השינוי. שינוי ניסוח לא צריך מערך בדיקות חדש. שינוי שנוגע לעבודה שמורה, להרשאות או לפעולה שרצה ברקע צריך בדיקה שמסוגלת לחשוף את הכשל הרלוונטי. בדוגמת הניסיון החוזר, בקשה שהצליחה לא מוכיחה מה יקרה אחרי יציאה מהעמוד וחזרה אליו. הייתי בודק את מסלולי הכישלון והחזרה בסביבת בדיקה בטוחה, ושומר את התוצאה לצד השינוי.

גם ההגדרה שלי צריכה לעמוד לבדיקה

אני אחראי להגדרת ההתנהגות, וגם אני יכול להשאיר חורים. לכן אני מבקש מהסוקר לזהות החלטות מוצר חסרות לצד טעויות בקוד. האם לשמור את התוצאה הקודמת? מה אמורה לעשות לחיצה נוספת? עדיף לענות על השאלות האלה במפורש לפני שהקוד קובע את התשובה במקרה. סוכני קוד טובים מאפשרים לי להוציא שינויים מהר יותר. כדי שהמהירות הזאת תוביל לשחרורים שאפשר לסמוך עליהם, הסקירה צריכה לבדוק גם את ההנחות שלי ולתת לי הוכחות שאפשר לפעול לפיהן.

עוד כמה דברים

שאלות ותשובות

מה לתת ל-Claude Code לפני שמבקשים ממנו סקירת קוד?

אני נותן לו את המשימה המקורית, את התוצאה שהמשתמש צריך לקבל, רשימה קצרה של מצבים שיפסלו את השינוי ואת הוראות הפרויקט. אני מבקש שיחבר כל תנאי לקוד ולהוכחה, ויציין גם מה לא הצליח לבדוק.

כדאי לפתוח שיחה חדשה ב-Claude Code בשביל סקירה?

אני מעדיף הקשר חדש כדי לצמצם את התלות בהסברים שניתנו בזמן המימוש. זה עוזר לבדוק את הדרישות המקוריות, אבל לא מבטיח חשיבה שונה או כיסוי מלא.

מה ההבדל בין הגדרת תנאי כישלון לתוכנית בדיקות?

תנאי הכישלון מגדירים אילו תוצאות לא יאפשרו לי לשחרר את השינוי. תוכנית הבדיקות מגדירה איך לבדוק את התנאים האלה. קודם אני מחליט איזו התנהגות נדרשת, ואז בוחר בדיקות ממוקדות שיכולות לאמת אותה.

סקירת קוד עם AI יכולה להחליף הרצה של הפיצ'ר?

קריאת קוד יכולה לחשוף תקלות, אבל היא לא מוכיחה שכל תהליך השימוש עובד. כשהשינוי תלוי במה שקורה בזמן ריצה, אני דורש גם בדיקה ממוקדת בהרצה לצד הסקירה.

יש עוד מה לקרוא.

לכל המאמרים